ערב קודם אדבין סקר בפנינו את האופציות העומדות מולנו. הבולטות מכולן היו טירת bran - טירה שנהוג להציג כביתו של הגראף דרקולה למרות שזה לא באמת המצב או עיירה בשם Sinaia שם יש את הארמון של המלך.
מכיוון שהטירה מזויפת הוחלט על הארמון.
הנסיעה ל- sinaia לוקחת כשעה ברכבת ולתחנת רכבת צריך לקחת אוטובוס. הנסיעה הזאת לא עלתה לנו כלום, כי כרטיסים לאוטובוס קונים בתחנות או בקיוסקים סמוכים ובשעה שיצאנו הכל היה סגור. עד שהמתנו לרכבת קנינו תיקים קטנים באיכות ירודה בסופר הקרוב.
ברכבת בדרך אדריאן החליט שננסה להיות תיירים אמיתיים ולא נשתמש בשירותיו של אדבין לתרגום אלא נדבר עם המקומיים אנגלית בלבד. אני ואדבין הסכמנו אלא שזה התנפץ כבר בקופות בכניסה לארמון כי המוכר כ"לא"צפוי למקום תיירותי שכזה לא דיבר מילה באנגלית.
הייתי כבר בכמה סיורים בארמונות מלכותיים. גם הארמון הזה היה דומה. מרשים ופלצני יתר על המידה.
המדריכה עצמה הייתה כאילו רובוט ופשוט הקריאה מהזיכרון את הטקסט של הסיור.
בחזרה מהטירה גילינו מאפיה קטנה ליד הרכבת שכללה מאפים עם שלל סוגי בשר, גבינות וקומבינציות שלהן. תענוג!
כאשר חזרנו ל- brasov שוב הלכנו לאכול בפעם המי יודע כמה. גם כאן לא היה בשר דוב שאני מחפש כבר מתחילת הטיול אז הזמנתי אשכי חזיר.
בערב עוד הספקנו לשבת לכוס בירה ונרגילה באיזה פאב מזרח תיכוני וראינו משחק כדורגל רומניה-טורקיה במוקדמות אליפות העולם. רומניה הפסידו, אבל בסוף שתי הקבוצות לא עלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה