יום שבת, 28 בספטמבר 2013

רומניה - יום 6 - הכפיל של אדריאן

כאמור זהו יום מנוחה והחלמה בסיביו. לכן בטח הפוסט הזה יהיה נורא משעמם ביחס לאחרים.
התחלנו ביקיצה טבעית והלכנו לאכול ארוחת בוקר במחיר מוזל בחסות ההוסטל שלנו.


קפצנו לבית מרקחת לראות אם יש להם משהו שיעזור לאדריאן עם היבלות. זה הזמן להגיד שצפיפות בתי המרקחת כאן יותר גדולה מצפיפות דוכני ירקות בשוק. (אולי קצת הגזמתי אבל באמת שיש כאן בית מרקחת בכל פינה). יצאנו משם עם מחט של מזרק. הלכנו לחדר ושם אדריאן ניקז את כל היבלות שלו.


התחלנו לחשוב מה אפשר לעשות בעיר. באינטרנט קראנו שיש מוזיאון אומנות (Brukhental) שהביקור בו הוא בגדר must אז הלכנו לשם. הכניסה לסטודנטים הייתה זולה משמעותית, הבעיה שלא היו לנו תעודות סטודנט. ניגשנו לקופאי וביקשנו כרטיסי סטודנט. הוא לא ביקש תעודות רק שעל: "שתיים?", כאשר הוא מצביע על אדבין וגוראן. 
- "שלוש! גם הוא".
- "הוא?", מצביע על אדריאן, "באמת?"
לבסוף שכנענו אותו שגם אדריאן הוא סטודנט למרות איך שהוא נראה ונכנסנו פנימה. לא הייתי מגדיר את המקום כ- must אבל בהחלט לא רע להעביר שעה-שעתיים.


את הצהריים אכלנו במסעדה שלא הצלחנו להיכנס אליה אתמול. אוכל ועיצוב מקומי. באמצע הארוחה אדריאן ניסה להוכיח לי שהאנגלית שלי מאוד לא טובה, השבתי לו "excuse me?", בפליאה. המלצר חשב שקראתי לו ורץ לעברי :)

אדבין חזר להוסטל לישון אז אני ואדריאן הלכנו לטייל בעיר הרחק מהמקומות התיירותיים. בפארק קבוצה ענקית של זקנים שיחקו שחמט, ממש כמו באשדוד.
איך שיוצאים מהאזור של הכיכר המרכזית. העיר פשוט נגמרת. אין כלום. אפילו לא את המאפיות הקטנות.
חלפנו על פני אוניברסיטה מקומית. נכנסנו לפקולטה להנדסה. נראה שהרמה לא גבוהה במיוחד כי הציונים שהיו תלויים על הלוחות היו גבוהים מדי.

בדרך הסתבר שאדריאן עושה השלמת הכנסה ברומניה, ומפרסם בנק מקומי.


הבגדים ששלחנו לכביסה חזרו בחלקם אז עלינו לעליית הגג של ההוסטל לחפש את השאר. לעולם עוד לא הייתי כל כך קרוב ליפול כמה קומות דרך הרצפה. בסוף שרדנו.

בערב הגיעו שני מטיילים חדשים להוסטל. משוויץ. אבל כמובן שחייב להיות קשר יהודי. אז אחרי שיחה קצרה הסתבר שלאחד מהם יש משפחה בישראל, הוא ביקר בארץ מספר פעמים ואפילו עשה חלקים משביל ישראל.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה