טרק ה- Retezat - היום השלישי
הרוחות באגם היו כל כך חזקים בלילה ובבוקר שאפילו זה שהאוהל היה קשור מכל צידיו לאבנים גדולות לא נתן ביטחון מלא שהוא לא יתעופף לו ברוח.
בשל העובדה הזאת הוחלט להכין ארוחת בוקר בתוך האוהל. מה שכמובן הפך את ההתארגנות של הבוקר מארוכה לארוכה מאוד.
בבוקר חיכה לנו טיפוס להר bucura ממש מעל האגם, וממנו ההר ה- Retezat, ההר הכי גבוה בשמורה. הטיפוס היה קשה בעיקר בנוכחות הרוחות. השבילים הפסיקו להיות שבילים. פשוט מטפסים על ערימה של אבנים כאשר הסימונים על הסלעים נותנים כיוון כללי.
כשטיילתי בארץ אחרי נפאל חשבתי לעצמי שעשיתי טעות. שהייתי צריך לשמור את נפאל לסוף. שהנופים המדהימים של אנפורנה הרסו בשבילי את שאר הטרקים. ששום דבר כבר לא יהיה מרשים כמו שם. אז מסתבר שטעיתי. הנופים כאן בהחלט החזירו לי את האמונה שיש עוד מקומות ששווה לראות :)
אז עלינו להר retezat ועצרנו שם לנשנוש קצר. החלטנו לוותר על ארוחת הצהריים כדי להספיק להגיע עד לזקן בערב, ואז בבוקר הוא יקפיץ אותנו לרכבת של 9 בבוקר.
איתנו על ההר היו כמה רומנים מבוגרים. אחת הנשים ניגשה אלינו והושיטה יד עם קופסה ובה עוגה. אדריאן לא הבין את הכוונה וכמעט חטף לה את כל הקופסה מהיד. היא לא הייתה פראיירית והסבירה לו שרק "one piece".
ממש לפני שעזבנו את המקום אחד הרומנים אמר לנו שמצפה לנו "steep descent. very steep". וכך היה...שיפוע שגובל במצוק עם דרדרת אבנים. שרדנו.
הדרך עברה כמעט בלי ששמנו לב לתוך יער ככל שהתקדמנו בירידה. ביער פגשנו זוג רומנים שנתנו לנו כמה שמות של מסעדות להמשך וחשוב מזה הראו לנו איפה יש פטל אדום ביער ואוכמניות. אז הורדתי את התיק ועשיתי הפסקת אוכל קצרה ישר מהעץ. ממש כמו פעם.
בדרך לזקן עברנו שוב בבקתת ה"אבנים" שם הזמנתי mamaliga שלשם שינוי הייתה מאוד טעימה.
הגענו לזקן, שילמנו לו 6 לאי על הקמפינג וסגרנו שבבוקר הוא מסיע אותנו לרכבת תמורת סכום סמלי יחסית. אם לא זה, היינו נתקעים לעוד יום כי הרכבת האחרונה יוצאת ב-9 בבוקר ואין סיכוי שהיינו מספיקים ברגל.
אצל הזקן בחצר פגשנו את אחד הכלבים שראינו ערב קודם באגם bucura. מסתבר שהוא מכיר את הדרך ועושה אותה מדי פעם.
לפני שהלכנו לישון הזקן אמר לנו שמדי פעם מסתובב איזה "foxy" קטן באזור הבית ופעם הוא גנב לו ככפכף, אז כדאי לנו להכניס את הנעליים לתוך האוהל.
אדריאן טוען ששמע בלילה את foxy מרחרח סביב. אני ואדבין טוענים שזה הנחירות של עצמו מה שהוא שמע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה