טרק ה- Retezat - היום השני
סוף סוף יום טרק שלם. בלי רכבות, טרמפים, כרכרות סוסים או כל דבר שיכול לזרז את ההתקדמות.
אדריאן לקח את זה צעד אחד קדימה ועיכב את ההתקדמות בעזרת התארגנות איטית במיוחד בבוקר. אחרי כמעט 3 שעות מרגע הצפצוף הראשון של השעון המעורר יצאנו לדרך.
את רוב החצי היום הראשון העברנו ביער עם עצים ענקיים, נחלים קטנים וגשרים צרים במיוחד. השבילים מסומנים היטב, ככה שגם בערפל סופר כבד קשה יהיה ללכת לאיבוד.
בדרך סטינו מהשביל הראשי למסלול צד שהבטיח אגם וקיים ביצה. ביצה עם נוף יפה. החלטנו לעצור לקפה ואדבין התנדב לבשל. כמובן שבידיו הלא מנוסות הכל גלש החוצה :)
אחרי טיפוס ממושך אך מתון יחסית הגענו לאגם גלש(gales) שם פגשנו כמה רומנים מבוגרים על גבול הזקנים שדגו דגים וצילמו תמונות.
עצרנו לצהריים. נוף מדהים. עוצמתי ומרגיע. גוראן הפגין כישורי בישול האורז תוך כדי הסברים לאדבין ואדריאן על איך עושים זאת. לא עבד. המשכתי לבשל עד סוף הטיול.
אחרי האגם הטיפוס ממשיך להיות ממושך, אבל מפסיק להיות מתון. מתחילים להרגיש את הרוחות, ואת הערפל. ערפל כבד. מתחילים להעריך את הסימונים הצפופים.
לקראת סוף היום העלייה נגמרת ומתחילה ירידה. האבנים הפכו להיות גדולות וצהובות, כאילו מטוס עם מרקרים צהובים התרסק מעל האזור.
אחרי שירדנו (עבור חלקינו, הידרדרנו) למטה ראינו את אגם בוקורה (bucura). המקום היחיד שבו אפשר לעשות camping. כמה כלבים קיבלו את פנינו בשמחה. על שפת האגם יש מלא אוהלים ו"ח"-ים מאבנים שעוזרים להגן מהרוח. פתחנו את האוהל והתחלנו לבשל. אדריאן התכרבל עם מעצמו מקור. באוהל ליד היה ילד בן 3 שנראה עמיד הרבה יותר לקור. טיעון הנגד שלו היה: "הוא לא סוחב תיק!!!"
שאלה לקוראים: האם יש טעם לצלם תמונות ב-14 מגה-פיקסל אם לא מתכוונים להדפיס אותן על פוסטר ממש ממש ענקי או שאפשר להסתפק ב- 5 מגה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה