יום ראשון, 15 בספטמבר 2013

רומניה - יום 1 - i don't understand your romanian

אחרי ההצלחה הנפאלית החלטנו לשחזר השנה בגאורגיה. אז אחרי שהחלטנו איכשהו מצאנו עצמנו ברומניה. כנראה בזכות ערמומיות ושורשיו הרומניים של אדבין וחוסר ערנות של אדריאן וגוראן.
היו שתי דרכים להגיע לרומניה: אל על וחברה רומנית TAROM. המחירים היו זהים אז הלכנו על תוצרת הארץ. מסתבר של"חבר" יש הנחה נוספת על אל על אז עוד יותר טוב. לא מבין עדיין למה חברה ישראלית מחייבת אזרח ישראלי עם כרטיס אשראי ישראלי בדולרים...
בכל מקרה, השארנו לאדבין את כל ההכנות המקדימות הקשורות לטרקים ולתנועה בתוך רומניה.
אקדים ואומר: רומניה היא מדינה מאוד לא "tourist friendly" - כל השלטים ברכבת תחתית ברומנית בלבד, אנשים לא דוברים אנגלית כלל גם במרכזים תיירותיים. בקיצור, בלי אדבין צמוד שדובר רומנית קשה מאוד להתקיים שם.

נחתנו בבוקרשט הגשומה ב-10 בבוקר. עוד לפני שיצאנו משדה תעופה שילמתי מס כניסה למדינה - מקל הליכה שהיה מחובר לתיק לא יצא ביחד עם התיק. מכיוון שזה היה מקל נפאלי זול וגם ככה לא כזה השתמשתי בו, השארתי אותו להם כמתנת כניסה והלכנו לאוטובוסים. לקחנו קו 780 לתחנת הרכבת המרכזית. ברומניה לא ניתן לקנות כרטיס אצל נהג אוטובוס אלא בקופות שבתחנות. הבעיה שהקופות לא תמיד פתוחות בעיקר בבקרים ואז נשאר רק לקוות שלא ייכנס איזה כרטיסן ותקבלו קנס.




בתחנת הרכבת הפקדנו את התיקים הגדולים בסכום סמלי של כמה lei והכלנו לכיוון התחתית ע"מ להגיע למרכז העיר ולקנות בלוני גז לטיול. תחנת הרכבת כמו כל תחנה מרכזית מתאפיינת בריח רע ואנשים מוזרים. למשל אישה מבוגרת עם מגפיים וחצאית ממשפחת ה"חריציים" עם בובה ביד...
את הגז מצאנו בחנות ענקית לציוד טיולים HIMALAYA הנמצאת ממש ליד piata unirii. בקושי החזקנו את עצמנו לא לרכוש שם עוד ציוד(המחירים זולים מאוד ביחס לארץ) אבל החלטנו להשאיר את זה לסוף.

קצת לגבי ה lei.
כמעט שווה ערך לשקל. לא מצאנו איפה ניתן להשיג בארץ אז המרנו במקום. במרכז יש exchange בכל פינה. ובנוסף יש מלא סניפים של בנקים(זה נכון לא רק למרכז, אלא לכל עיר. כנ"ל בתי מרקחת).
בשום מקום לא היו מוכנים להמיר המחאות נוסעים!!! עד שלבסוף מצאתי מקום אחד שם לקחו ממני עמלה של 7 דולר על סכום של 400.

המשימה הבאה הייתה לאכול אוכל מקומי. אז נכנסו למסעדה הראשונה שראינו la mama. הזמני פלפלים ממולאים -sarmale ואדבין הזמין פילה חזיר. הפלפלים היו מאוד טעימים. הפילה היה דומה בצורה ובטעם לכבד עוף אבל ממש ממש ענקי(תקלה מספר 1). המשקה המקומי מדובדבנים (25% אלכוהול) דווקא לא אכזב.


בצמתים גדולות יש מעבר תת קרקעי להולכי רגל וזקנים מנגנים שם באקורדיון. ממש כמו פעם. הזכיר לי את הילדות.


אדבין ואדריאן השנה הביאו פנקסים גם, כנראה מסונוורים מההצלחה של גוראן בשנה שעברה. אדבין הפגין פטריוטיות יתרה בכך שהביא פנקס עם לוגו של אגף התקשוב.

ניסינו לנצל את הזמן הנותר עד הרכבת לכיוון ההרים בצורה יעילה ותרבותית אז נסענו לכיוון הפרלמנט. המקום כבר היה סגור למבקרים אבל השומר אמר שבכל מקרה הסיור עולה לפחות 250lei אז ויתרנו.


העייפות מחוסר השינה בלילה שלפני(הופעה של עידן רייכל - מומלץ בחום) עשתה את שלה אז תפסנו שורה של ספסלים בפארק הקרוב וישנו שעה וחצי. back-to back-to back.


חזרנו למרכז העיר. שם הייתה הופעת רחוב של מוזיקה קלאסית. נשארנו שם לשעה בערך. אחרי ההופעה הלכנו לנשנש משהו לפני הנסיעה. אדבין מעודד מההצלחה בשפה הרומנית עד עכשיו ניסה לדלות מידע מהמלצר שאמר לו:
"i don't understand your romanian. do you speak english?"








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה