ג'אגאת - טל - דנקה (Jagat - Tal - Danaqyu)
התעוררנו לבוקר יפה וגילינו שהבגדים ששמנו לייבוש נרטבו עוד יותר בלילה מרוב לחות.
אחרי ארוחת בוקר צנועה יצאנו לדרך. המפה אומרת טיפוס של 900 מטר ביום. סביר בהחלט.
כל היום הולכים במקביל לנהר ומדי פעם מדלגים מצד לצד עם השביל.
בגדול אפשר לחלק את הטראק לשלושה סוגי נוף:
- מתחילים עם יערות והרבה ירוק בעיניים
- ככל שעולים בגובה הסביבה הופכת להיות אפורה יותר, בעיקר סלעים
- נוף מדברי - אחרי הפאס.
אז בינתיים אנחנו בשיא של החלק הראשון.
באיזשהו שלב מצאנו סוס\חמור בודד מעבר לנהר. נראה שהשאירו אותו למות שם כי מצבו לא נראה משהו.
את ארוחת הצהריים תיכננו לאכול בטל. חבורת פורטרים שפגשנו המליצה לנו על מקום טוב שם, את המקום הזה לא מצאנו עד היום ולכן הסתפקנו במקום רנדומלי.
הקפה הנמס הנפאלי די גרוע לכן הבאנו איתנו נחלה מהארץ. הבעיה היא שהמים שמביאים לך הם לא באמת רותחים. מה שהם עושים זה מרתיחים סיר ענק ואז מוזגים את זה לתרמוסים. זה מספיק חם לתה אבל לא מספיק בשביל להכין קפה שחור.
בדרך עוברים מלא מפלים בגדלים שונים. מקלות הליכה ממש עוזרות בחציית נחלים ומפלים. בכלל כשחושבים על זה, יש כל כך הרבה מקומות שאפשר להתרסק בהם עד לנהר, אבל הכל עבר בשלום.
לדנקה הגענו כבר עם החשיכה. ראינו את ציקי ודיקי בגסטהאוס הראשון כבר מתפנקים להם על ארוחה. המשכנו לגסטהאוס הבא וגילינו שגם בו יש ישראלים. רק ישראלים. מלא ישראלים. בכלל נראה שלמעט הזוג הבריטי והזוג הצרפתי היו רק ישראלים על המסלול.
את הערב סיימנו עם מנת דל באט ונוהל סוף יום שכבר הפכו למסורת.
במהלך הארוחה אחד החברה הישראלים הזמין את חבורת הבנות שישבו גם בחדר אוכל לארוחת "ראש השנה" בכפר צ'אמה למחרת. מה שמאוד פגע באדריאן ואחרי שסיים למנות את כל התארים שלו שלמרות איכותם המפוקפקת וכמותם הוא לא הוזמן לארוחת חג, הלכנו לישון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה