יום שישי, 1 בפברואר 2013

אנפורנה - יום 7 - האגמים הלא קפואים

קצת לפני מנאנג יש כפר קטן שנקרא בראגה (bhraga). משם יוצאים שני מסלולים. האחד ל- ice lake והשני למנהרה של איזה נזיר שישב שם פעם. נהוג ללכת לשם ביום המנוחה במנאנג. אותו יום שבו ישנו חצי יום בגלל הגשם. בגלל שהקדמנו את הלו"ז ביום שלם וכי עוד לא ראינו שמש ופסגות החלטנו שלא נמשיך במעלה לפאס אלא נעשה עוד יום במנאנג ונעשה את הטיול לאגמים.
התעוררנו לבוקר מדהים עם שמיים בהירים ונוף ראשון מזה כמה ימים:

ארזנו את כל השלוקרים לתיק של אדריאן, שמנו כמה חטיפי אנרגיה ויצאנו לדרך. הפורטרים חוזים משהו כמו 4 שעות לעלייה של 1600 מטר.


השעתיים הראשונות עברו בקלות יחסית. עשינו עצירה קטנה לחטיפי אנרגיה, אדריאן העביר את התיק לגוראן והמשכנו.
אחרי שעוברים את הגובה 4000 מטר הגוף מתחיל לאותת על חוסר בחמצן. אתה מנסה ללכת מהר אבל הרגליים פשוט מסרבות לזוז ולעשות צעדים גדולים. הרגשה מעניינת.
תוך כדי שאנחנו הולכים כמובן חושבים על העלייה העתידית לפאס. Thorong La. כל אחד מאיתנו קרה לזה בשם שונה. שמות אפשריים:

  • la throng
  • thronog
  • thong
  • thorang
  • ...
קצת לפני שיא הגובה מזהים אגם ראשון. אגם קטן  שיותר דומה לשלולית. עוד 10 דקות ומגיעים לאגם שבשבילו באנו. ה- ice lake. לא. הוא לא באמת קפוא. קצת תמונות ומתחילים לרדת לפני שהכאב ראש הופך להיות רציני.

ברגע זה אנחנו לומדים על בשרנו את מה ששמענו עד עכשיו רק מסיפורים. ירידה קשה יותר מעלייה. הרבה יותר. מקלות ההליכה עוזרות להפחית את העומס על הרגליים. לקח לנו שעתיים לרדת. מהר למדי.
אדבין מצליח לרדת בקלות מחרידה ומשאיר לאדריאן וגוראן אבק. כדי להתמודד עם האבק אנחנו שרים/צועקים כל הדרך את השיר beelzeboss :)
אחרי היום הקשה החלטנו לפנק את עצמנו בפיצה עם גבינת יאק, מרק שום ועוגת תפוחים.
כשחזרנו למלון הרגשנו כאילו חזרנו מאיזה מבצע צבאי. גאווה מספרים על הטיול, כאילו עכשיו חזרנו מאיזה מערב מעבר לגבול...
עוד משהו ששווה לתאום זה מיץ מאיזה פרי מקומי שנקרא seabuckthorn. טעים מאוד במיוחד אם מגישים אותו חם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה