דוקרי פוקרי - הומדה - מאנאנג (Dhukur Pokhari - Humde - Manang)
בגלל ה- 25 ק"מ ביום הקודם והתנור החם שבחדר אוכל החלטנו לפנק את עצמנו עם השקמה מאוחרת (יחסית).
קמנו לאכול והיה מבול. ככל שאכלנו הגשם התחזק.
תוך כדי ארוחת הבוקר קיבלנו עוד קצת מהחכמת חיים של האוסטרים:
we have 3 goals for this trek:
- to finish the trek, it's my girlfriend's first trek ever
- to finish all the weed
- to finish all the acid we have
אחרי הגילוי הזה הם גם הכניסו לנו מכה מתחת לחגורה: התיק של הבחור שקל 35 קילו. חשבנו לעצמנו, נו טוב, הוא מקצוען בזה. התיק של הבחורה שקל 25. פתאום התיקים שלנו ששקלו באזור 15 קילו נראו לנו קלים מאי פעם :)
אחרי כל המכות האלה חזרנו לישון לעוד משהו כמו שעתיים בתקווה שהגשם ייגמר. והוא לא. אבל החלתנו לזוז. לכן ביום הזה כמעט אין תמונות.
בדרך כלל ביום הזה ממליצים ללכת דרך upper pisang שכן הנופים שם הרבה יותר יפים. בגלל מזג האוויר והערפל הכבד הנוף היחידי שראינו הוא את הגב אחד של השני במקרה הטוב ולכן החלטנו ללכת דרך lower pisang ולקצר בכך את המסלול.
וככה, אחרי ההליכה רטובה במיוחד הגענו ל- manang. הכפר הגדול והידוע בעיקר בזה שהוא נמצא בגובה 3500 מטר ושם ממליצים להישאר 2 לילות ע"מ להתרגל לגבהים.
נראה שהעיר מתה ואנחנו המטיילים היחידים שם. אחרי שעברנו בכמה מלונות ולא מצאנו שום הבדל חוץ מהמחיר הלכנו על הכי זול. המקלחת החמה הוחלפה בדלי מים רותחים. זאת גם הפעם הראשונה בטיול שהיו שירותים (חור ברצפה) בתוך החדר.
שכנענו את בעל המלון להדליק לנו תנור בחדר אוכל ובגלל שלא היה לו עצים הוא הביא מלא קקי יבש של יאק. האמת זה באר לא רע בכלל, בהשוואה לקקי. גוראן החליט שדרך טובה לייבש את סנדלי השורש שלו היא להניח אותם על התנור ואדריאן חשב שלהפוך אותם עם הרצועות לכיוון התנור יזרז את הייבוש. ברוב התעסקות בקקי יאק שניהם לא שמו לב שהקול "פססס" של מים מתאדים הפסיק וככה מצאו להם את מותם 2 זוגות שורש. על תנור ב- manang. נשרפו בחרא של יאק.
אדבין ואדריאן הלכו לראות סרטים בטאבלט שאדבין הביא איתו וגוראן נשאר ליד התנור בחדר האוכל, שותה תה חם ובוכה על השושר השרופים. השעה הייתה מאוחרת יחסית לנפאלים. אחד מבעלי המלון נכנס לחדר האוכל ושאל את גוראן אם אפשר לקחת את הקנקן תה. אחרי שנענה בשלילה שאל:
אדבין ואדריאן הלכו לראות סרטים בטאבלט שאדבין הביא איתו וגוראן נשאר ליד התנור בחדר האוכל, שותה תה חם ובוכה על השושר השרופים. השעה הייתה מאוחרת יחסית לנפאלים. אחד מבעלי המלון נכנס לחדר האוכל ושאל את גוראן אם אפשר לקחת את הקנקן תה. אחרי שנענה בשלילה שאל:
"Mister... Good Night please?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה